הממלכה הבריטית סוערת, הפגנות של מאות אלפי אזרחים ברחבי הבירה לונדון, עצומות לעריכת משאל עם חוזר, לאחר זה שהתקיים לפני כמה ימים. ראש ממשלה שמודיע על התפטרותו, בוקה ומבולקה. העולם כולו רועש ומגיב, בורסות, ממזרח אסיה המשך בארה"ב, הבורסה הישראלית וכמובן זו של בריטניה ב"נפילות" קשות, הלירה שטרלינג מאבדת מערכה וכו' וכו'. המילה השלטת בכל אמצעי התקשורת היא "ברקסיט" בשפת המקור BREKSIT שהינה ראשי תיבות של המילים: BRITIAN EXIT בתרגום "יציאת בריטניה".

משאל העם ברחבי בריטניה רבתי (כולל ווילס, סקוטלנד, אנגליה ועוד) הכריעה ברוב של 52% נגד 48% (למעלה ממליון מצביעים) לפרוש ולעזוב את האיחוד. דוד גדנקן עם 10 דברים שרציתם לדעת על " האיחוד האירופי", הגוף שממנו רוצים הבריטים לפרוש.

א. יבשת אירופה כוללת מגוון גדול של מדינות בני לאומים שונים. ההיסטוריה ארוכת השנים מספרת על מלחמות רבות, מאבקים קשים בין עמים, אי שקט ברצף של מאות שנים. האימפריה הרומית במרכז ומערב אירופה שהתקיימה מהמאה התשיעית ועד תחילת המאה ה-19 וכן האימפריה הפרנקית (שבטים גרמניים) שפעלה מהמאה ה-4 ועד המאה ה-10. אימפריות שהיו רוויות מלחמות וקרבות, כדוגמת מלחמת הרומאים כנגד השבטים ההונים. קיסרות נפוליאון שהרבתה להלחם ולכבוש. כמובן "קרובות" לנו יותר בתאריכים ובידע שתי מלחמות העולם ביוזמת ובהנהגת השלטון הגרמני בכלל והנאצים בפרט. מלחמות איומות אלה ועשרות מליוני הקורבנות, הביאו לחלום אירופי לאחד את מדינות היבשת ולו כדי למנוע שפיכות דמים.

ב. בתום מלחמת העולם השניה (מאי 1945),מצאה עצמה אירופה לשדה ענקי של עיי חורבות, קריסה כלכלית בעיקר של התעשיה והחקלאות, גרמניה מובסת ומחולקת בין מכניעיה וכובשיה. נזכיר כי בתום מלחמת העולם השניה החלה ה"מלחמה הקרה" בין בריה"מ וגרורותיה (פולין, צ'כסלובקיה, הונגריה ,רומניה ,אלבניה ועוד) ובין מעצמת העל ארה"ב ומדינות דמוקרטיות שברחבי אירופה. עובדות אלה העלו את רעיון איחוד מדינות אירופה כדי להבטיח את שלום היבשת וחזרתה להיות מוקד משפיעה על כלכלת העולם.

ג. התאגדות ראשונית לארגון אירופי בעל חשיבות הייתה בחודש אפריל 1951. הוקם ארגון בשם: ECSC,= EUROPEAN COAL and STEEL COMMUNITY איגוד הפחם והפלדה האירופית. לארגון זה הצטרפו יצרני הפחם והפלדה מהארצות צרפת, גרמניה המערבית, איטליה, בלגיה,הולנד ולוקסמבורג. הרעיון היה לשלוט על ייצור מוצרי המתכת והפחם שהם עיקר חומרי הגלם לכלי מלחמה ובכך לנסות למנוע התפתחות מלחמתית באירופה. רצון שש המדינות היה להרחיב את האינטגרציה בין ארצות אירופה, ברקע התקופה של שנות ה50 והתפתחות פיתוחים הקשורים לאנרגיה גרעינית. הוקמה וועדה בראשות שר החוץ הבלגי, פול –אנרי ספאק (יולי 1955) שדנה באמצעות תת וועדות של מומחים בנושא הגברת החיבור האירופי. בחודש אפריל 1956 הוגשו המלצות "ועדת ספאק" כשהרעיון המרכזי: איחוד מכסים מלא בין המדינות. הוחלט להקים ארגונים חדשים המאחדים את שש המדינות. הראשונה היתה "סוכנות האטום האירופית" והשניה "הקהילה הכלכלית האירופית". קהילה זאת נודעה לימים בשמה "השוק המשותף".

ד. הרעיון הכלכלי של ארגון השוק המשותף היה להקל הסחר הבינלאומי בין המדינות החברות. התארגנות מקצועית ויעילה ביצוא הארצות החברות. החלטה קרדינלית במטרה להקלת הסחר בין המדינות הייתה ביטול המכסים בין חברות הארגון. לגיבוש כללים מחייבים לרעיונות הנאצלים, התכנסו שרים בכירים של שש המדינות לכנס בו ינסחו הסכם מחייב. ב25 במרץ 1957 חתמו הנציגים על "הסכם רומא". סעיפיו שעל פיהם הוקם השוק האירופי המשותף. הוחלט על הורדות מכסים ושיתוף פעולה הדוק בין המדינות. המתכנסים ברומא הבהירו את מגמתם לצרף מדינות נוספות לשוק המשותף כחלק מהמגמה העתידית לאיחוד אירופה. כאן החובה לספר אנקדוטה כי הנכבדים שחתמו על הסכם רומא, חתמו על דף נייר ריק. הממשל האיטלקי לא עמד בלוח הזמנים הקצר להדפיס הסכם שהחזיק כ-1000 דפים, אלה הוספו לדף החתימות מאוחר יותר.

ה. הפניה להצטרף לשוק המשותף הופנתה גם לבריטניה. התגובה הייתה שלילית ומפתיעה. בריטניה הודיעה שהיא לשמור על ריבונותה העצמאית ולמרבה ההפתעה, בריטניה יזמה הקמת אירגון מתחרה בשם : EFTA =EUROPEAN FREE TRADE ASSOCIATION ,בתרגום לשפתנו: "איגוד הסחר החופשי האירופאי. אל מייסדת האיגוד הממלכה המאוחדת, קרי בריטניה, כל זה קרה בתחילת חודש מאי 1960. הצטרפו המדינות דנמרק, שוודיה, אוסטריה, נורווגיה, שווייץ ופורטוגל. כעבור שנה הצטרפה גם פינלנד. רצון מדינות אירופה להתאחד אינו מתממש ובשנות ה-60 אירופה המערבית מחולקת לשתי התאגדויות פוליטיות-כלכליות. התוצאה היא של ביזור הכוחות וחוסר אפקטיביות. השוק המשותף, הארגון הוותיק יותר הביא להסכמה ולביצוע של ביטול המכסים בין המדינות החברות. ההתפצלות לא נמשכה זמן רב וב-1973 חל "מהפך", בריטניה דנמרק ואירלנד החליטו להצטרף ל"קהילה הכלכלית האירופית" היא השוק המשותף.

ו. עברו כמה שנים ארצות נוספות הצטרפו ב1981 הצטרפה יוון כמה שנים אח"כ, הצטרפו ספרד ופורטוגל .במהלך שנות ה-80 הואצה האינטגרציה בין מדינות אירופה והקהילה התרחבה. סממן בולט לאיחוד זה התרחש בחודש יוני 1985. נציגי המדינות האירופאיות התכנסו על אניה ששטה על נהר המוזל שבמדינת לוכסמבורג ושם חתמו על אמנת שנגן (שם העיירה לי מקום עגינת הספינה). האמנה היא ההסכם הדן במדיניות ההגירה בין מדינות הארגון ובאופן מעשי ביטול ביקורת הגבולות ביניהן. באופן מעשי השתתפו בכתיבת האמנה 29 מדינות. סרבו לחתום עליה, מסיבות מובנות אנגליה ואירלנד (בריטניה היא אי וסובלת מבעיות הגירה לא לגלית). אמנה זו ונוספות שבאו בעקבותיה היא אבן הדרך לייסוד מה שקרוי עד היום " האיחוד האירופי".

ז. האיחוד האירופי הולך ומתרחב, איחוד גרמניה (1990) מספח את מזרח גרמניה לאיחוד, זו מסמלת את פריצת האיחוד לתוך הגוש הסובייטי לשעבר. פריצת הדרך שהביאה ליסוד המבנה הפוליטי, המדיני, הכלכלי וכד' הייתה בכינוס שהתקיים בעיר מאסטריכט שבהולנד, שהביא לחתימה על "אמנת מאסטריכט" בתחילת פברואר 1992. למעשה בחתימה על אמנה זו הוקם האיחוד האירופי. ההחלטה העיקרית נושאה איחוד כלכלי ופיננסי ובמסגרת זו להנפיק מטבע אחיד לכל המדינות החברות. האמנה נכנסה לתוקף ב-1 בנובמבר 1993. לנושא המטבע המשותף התנגדו דנמרק, אנגליה וכעבור כמה שנים גם שוודיה. הנפקת המטבע המשותף לקחה כ-9 שנים ובשנת 2002 המטבע הקרוי אירו נכנס לתוקף .

ח. האיחוד האירופי הלך והתחזק בעיקר כשעוד מדינות הצטרפו במשך השנים נזכיר כמה מהן: אסטוניה, הונגריה, לטביה, ליטא, מלטה, סלובקיה, קפריסין, צ'כיה ,פולין, בולגריה, רומניה וקרואטיה יש מדינות שהן בחזקת מועמדות ועדיין לא התקבלו כחברות מלאות הבולטת שבהן היא: טורקיה. איסלנד היא אחת המדינות שהסירה את מועמדותה להיות חברה באיחוד האירופי. ישנן מדינות שיש להן הסכמי שיתוף פעולה עם האיחוד בעיקר בתחומי כלכלה ובנקאות  אחת מהם היא ישראל.

ט. המבקר בעיר בריסל-בירת בלגיה, נחשף לאזור ענק ובו בניני פאר של משרדים, אולמות כינוסים ואירוח, כשבחזיתם דגלי מדינות אירופה והבולט ביותר דגל ענק ברקע כחול כשעליו רקומים תריסר כוכבים בצבע זהב, זהו הדגל הרשמי של האיחוד האירופי. מבנה הארגון הוא מעניין ומרתק. הידוע והמפורסם הוא "הפרלמנט האירופי" בפועל כעין הבית התחתון, בהשוואה למדינות דמוקרטיות זו הרשות המחוקקת של האיחוד. זהו הגוף היחידי שחבריו נבחרים ישירות ע"י אזרחי המדינות השונות החברות באיחוד. הפרלמנט הזה מונה 766 חברים, המחולקים לפי גודל ומספר האזרחים בכל מדינה ומדינה. הגוף השני הוא הקרוי "הנציבות האירופית", זו המבצעת את החלטות הפרלמנט אבל גם יוזמת נושאים לחקיקה. הנציבות היא שאחראית בפני המדינות על הניהול השותף של כל שלוחות הארגון ועל קיום וביצוע האמנות השונות. לחבריה כוח ביצועי רב.

י. "המועצה האירופית", הגוף המדיני העליון של האיחוד האירופי. חברים בו ראשי המדינות ,נשיאים או ראשי ממשלה. מנהל אותה מי שנושא בתואר "נשיא הנציבות". הגוף החשוב הנוסף הוא "מועצת האיחוד האירופי", הוא הבית העליון של הארגון הבינלאומי אירופי. במועצה זו חברים שרים מהממשלות של מדינות האיחוד, דהיינו אנשי הביצוע. במוסדות האיחוד עובדים אלפי פקידים "רמי מעלה" וזוטרים כאחד. תקציב האיחוד הוא מליארדי אירו. כאנקדוטה אספר כי תרומתה של בריטניה למוסדות האיחוד (חלקה בתקציב) הוא למעלה מ-12 מיליארדי ליש"ט בשנה. (חשבו על החיסכון בתקציבה אם אכן תפרוש). ה"סיכון" בפרישת בריטניה,הוא אלמנט נמשך שמדינות נוספות כדוגמת דנמרק, יוון, אירלנד ועוד ילכו בעקבות בריטניה ובכך עלול האיחוד לקרוס. החובה לציין כי יחס האיחוד לישראל איננו אוהד (באמירה זהירה), האיחוד תומך לאורך השנים בפלסטינאים ורק לאחרונה דרש סימון מוצרים ישראליים המיוצרים ביהודה, בשומרון וברמת הגולן. רק בימים אלה מנסים ראשי האיחוד מצרפת, גרמניה ועוד לכפות על ישראל כנס בינלאומי לשלום עם הפלסטינאים. פרישת בריטניה (אם אכן תבוצע) אינה בחינת שמחה לאיד, אבל דמעה לא נזיל ודי לחכימא….